החלטה בתיק ת"א 17265-05-12

בקשה לדחייה על הסף מחמת התיישנות התביעה. התביעה הוגשה כנגד המבקשת והמשיב מ' 1  בהתייחס לתאונת דרכים מיום 22/10/04 בה קיפח המנוח אקרם אלטראבין את חייו יחד עם נוסע נוסף ברכב. בהליך נפרד שבו תבע ה"ה אלצנע מחמד נקבע על ידי מותב זה לאחר שמיעת ראיות כי הנהג ברכב היה המשיב מס' 1, הנתבע מס' 2, וכי החבות נופלת על כתפי המבקשת (החלטה מיום 9/6/11 בת.א. 1427/07 בית המשפט השלום בבאר שבע, להלן: " התביעה הראשונה"). העיזבון היה צד בתביעה הראשונה כנתבע בטענה שהמנוח היה הנהג בתאונה ולא היה לו כיסוי ביטוחי. 

לטענת באי כוח המבקשת התביעה של המשיבים 2-3 , העיזבון והיורשת, האם, התיישנה כי העילה קמה במועד התאונה.

לכך משיב בא כוח המשיבים 2-3 כי המנוח היה קטין במועד התאונה בה הוא נהרג וכמו כן נטען כי המועד שקמה העילה אינו מועד התאונה אלא היום שבית המשפט קבע כי היה זה המשיב מס' 1 , צד שלישי מס' 2 בתביעה הראשונה, שהיה הנהג ולא המנוח.

הסוגיה מי היה הנהג לא הוכרעה סופית כי על ההחלטה מיום 9/6/11 ושני פסקי דין המשלימים הוגש ערעור (ע"א 26820-06-12 ).

ההכרעה הסופית שהמנוח לא היה הנהג רלבנטית לעילת התביעה לאור הוראות סעיף 7(3) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

לפיכך התביעה לא התיישנה והבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבים 2-3 שכ"ט ללא קשר לתוצאות בסך של 2,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. 

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ב, 10 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: